חברים יוצרים אצל כל אחד מאיתנו תחושת ביטחון, שייכות הזדהות ושותפות. במיוחד בעולם הילדים הנושא החברתי, עוד מגילאי הגן, תופס נפח משמעותי בעולמו של הילד ובעזרת חברים הילד יוצר לעצמו כישורי חיים, אשר יכינו אותו לעתיד ויחזקו אותו כאשר הוא בא במגע עם הסביבה. אך מה קורה כאשר הילד יוצר לעצמו חבר דמיוני? האם התופעה הזו היא שכיחה וכיצד מתמודדים איתה?

הסבר על תופעת החבר הדמיוני

תופעת החבר הדמיוני בהתחלה נשמעת מרתיעה ולא מובנת, אבל כאשר נכנסים לעומק בנושא מבינים כי בסופו של דבר הילד רוצה למצוא לו חבר גם אם הוא לא ממש בשר ודם, רק מישהו שהוא יוכל לדבר אליו ולשתף איתו את המציאות שהוא חווה. אין זה מצביע על בעיה חברתית, אלא על תחושת השותפות שהילד רוצה לחוות.

עולמם של הילדים מוצף ברגשות, חוויות, התנסויות ודמיונות וזה מה שמעצב אותם בבגרותם. הצורך בחבר דמיוני מאפשר לילדים להיפתח ולספר כל שעל ליבם. הם יודעים שהחבר הדמיוני תמיד יהיה איתם ולצידם, והם לעולם לא ירגישו תחושה של בגידה מצידו. החבר הדמיוני עבורם הוא העוגן.

המקום של הילד בעולם המבוגרים

ילד משחק עם חבר דמיוני

הילד מגיע ישירות אל עולם המבוגרים עוד בלידתו, ככל שהוא גדל הוא צריך להבין כיצד להשתלב בעולם המבוגרים ולמצוא לו נישה שמתאימה לעולם שלו. זו משימה לא פשוטה, על אף שההורים, הצוות החינוכי בגן ובבית הספר והמשפחה נמצאים שם עבורו, כל אחד רוצה את הפרטיות שלו ואת המקום שבו הוא יוכל לחוות את הרוגע הפנימי שלו.

למרות שההורים מספקים עבור הילד גב ותמיכה, הם לא באמת נמצאים איתו כל הזמן לאורך כל היום, והוא צריך להתמודד עם כל מיני סיטואציות לא פשוטות, בעיקר כאשר מדובר על גילאים צעירים, גילאי שנתיים עד 3, שבהם הילדים נכנסים פעם ראשונה לגן ופתאום מוצאים את עצמם עם עוד ילדים ועוד רצונות ולעיתים הם צריכים להחליט בעצמם איך להתמודד עם מצבים שונים. בהחלט אין זה מצב פשוט עבור הילד.

חבר דמיוני עוזר לילדים להתנתק ממחשבות טורדניות או שליליות והוא תמיד נמצא שם, זו גם הסיבה שניתן לראות ילדים רבים אשר מתחילים גן, בשנה הראשונה בדרך כלל, מביאים איתם חפץ מעבר שיקר להם במיוחד ודרכו הם משתלבים בגן. כך הם יוצרים להם אזור נוחות שמקל עליהם את הכניסה לגן.

לילד יש חבר דמיוני – הורים תמכו בו!

אם אתם הורים לילדים בגילאי 2-7 ולילד שלכם יש חבר דמיוני, דעו שמדובר בעוד שלב התפתחותי של הילד וזה מצב נורמלי לחלוטין. מחקרים הראו כי למי שיש חבר דמיוני בגילאים הללו הוא ילד יצירתי וחברותי. החבר הדמיוני מעשיר את עולמו של הילד והוא מרגיש בוגר ואחראי, מה שבעתיד יכול לעזור לו מאד.

לכן, אם לילדים שלכם יש חברים דמיוניים – תמכו בהם, הראו התעניינות בחבר הדמיוני ויחד עם זאת שימו לב לתכנים אותם הילד חושף כאשר הוא מדבר עם אותו חבר דמיוני. אם הילד משתמש באלימות כלפי החבר הדמיוני, או שהוא משתף את החבר הדמיוני בבעיה חברתית כזו או אחרת, אלו מצבים שצריך לשים אליהם לב ולטפל בהם. הרבה פעמים קיימת איזו שהיא מצוקה אצל הילד, והילד לא מספר על כך להורים או לצוות החינוכי בגן, אך הבעיה משתקפת דרך החבר הדמיוני. זו הסיבה שחשוב להיות עם היד על הדופק כל הזמן. אם התכנים חיוביים, והילד שמח והחבר הדמיוני עוזר לו לשלב ההתפתחותי, קבלו את החבר הדמיוני באהבה, הרי הוא חלק מהמשפחה שלכם עכשיו.

יתרון נוסף בחבר דמיוני זה שאתם מקבלים חלון הזדמנויות לעולמו של הילד שלכם, כך תוכלו לדעת מה מעניין אותו, מה מפחיד אותו, מה משמח אותו, ולגלות דברים שלולא החבר הדמיוני זה לא היה קורה, ולא הייתם מגלים אותם.

הילד ביקש מכם להתייחס לחבר הדמיוני שלו? מה עושים? חשוב ללמד את הילד על דמיון מול מציאות ולהסביר לו שיש חברים דמיוניים וזה בסדר, אבל הם לא מציאותיים, הם לא באמת קיימים. כמובן שיש לעשות זאת ברגישות ולא בזלזול, ולאפשר לעולם הדמיוני של הילד להתפתח. הכל צריך להיות באיזון.

חברים דמיוניים בגן הילדים

מכירים את התחושה הזו שקורה משהו מעניין ומסקרן ורצים “לספר לחבר’ה”? גם אנחנו ההורים היינו פעם ילדים, ואנחנו יודעים שהתחושה הזו היא נהדרת. אך מה קורה כאשר הילד רוצה לספר בגן שיש לו חבר דמיוני? כיצד לגשת לעניין?

סיפורים רבים נכתבו על חברים דמיוניים, המסקנה מכולם היא אחת – חשוב לשתף את הגננת וצוות הגן בנושא. חבר דמיוני מלמד את הילדים על חברות, שותפות ושמחה ומקנה להם ארגז כלים איכותי לעתיד. אל תמהרו להסתיר את החבר הדמיוני של הילד, גם בגן הילדים. תנו לילד את החופש להיפתח גם בגן.

חבר דמיוני – עד איזה גיל ומתי תם זמנו?

כשם שלמוצרים שונים יש תאריך תפוגה, הם בתוקף עד תאריך מסוים, כך אותו הדבר גם לגבי חבר דמיוני. תקופת ההסתגלות של ילדי הגן בגילאים צעירים דורשת מהם הרבה, ויכולה להיות קריטית להמשך חייהם הבוגרים. במצבים כאלו חשוב מאד לתמוך לעודד את הילד ולהיות שם עבורו, יחד עם זאת צריך לדעת את הגבול.

צריך להבין שילדים בגיל 6-7 כבר אינם זקוקים לחבר דמיוני, הם כבר פתחו לעצמם אישות, ויכולות למידה. התכונות שהם סיגלו לעצמם עד גיל זה, הן אלו השומרות עליהם ועוזרות להם להתמודד בסיטואציות מורכבות. אך, אם עדיין הילד מתעקש ולא מרפה ורוצה את החבר הדמיוני, גם בגיל בוגר, כאן כבר מדובר בעניין תלותי וזה משהו שצריך לבדוק לעומק ולהבין מהיכן הוא נובע.

בגיל בית הספר, דהיינו כיתה א’, משחקי הדמיון אצל ילדים נעשים פחות שכיחים, והמשחקים הופכים להרבה יותר קונקרטיים ומוחשיים. משחקי הדמיון אצל ילדים קטנים יותר מאפשרים להם לשחק בלי הגבלה, ללא חוקים, והכל אפשרי בהם, לעומת גילאי בית הספר שפה כבר קיימת הבחנה ברורה בין דמיון למציאות.