הכנסתי את הילדים למסגרת של גן אחרי שנה איתי בבית. הפרידה לא הייתה קלה אחרי שהם התרגלו להיות צמודים אליי ואחת העצות הטובות שקיבלתי היתה למצוא עבורם חפץ מעבר – משהו שהם קשורים אליו שיוכלו להיעזר בו כדי להקל עליהם להיפרד בקלות. ישנם כמה הצעות לחפץ מעבר, מכיוון שחפץ מעבר זהו חפץ שמסמל עבור הילדים את הפרידה מהאם או מהאב, חשוב שזה יהיה חפץ נגיש ונח שיוכלו להתחבר אליו בקלות וגם לקחת אותו איתם לכל מסגרת שילכו אליה, עד שילמדו להיפרד ולהתגבר על הקושי של להיות לבד.

תפקיד ההורה, האם או האב, הוא תפקיד מאוד חשוב ובסיסי בשנתו הראשונה של התינוק וכאשר אתם מכניסים אותו למסגרת, בכל גיל, הוא חווה פרידה ראשונה שיכולה לגרום לתגובות של תסכול חרדה ובכי. התינוק הופך בשלב המעבר הזה לגוף נפרד מאימו, אליה הוא רגיל להיות צמוד, ולכן הוא צריך חפץ שישמש עבורו נחמה רגשית ופיזית כאחד. תינוקות רבים נצמדים למוצץ (“צצי”), לשמיכה שלהם ( המכונה “שמיכי” לרוב), לכרית שהם רגילים לישון איתה ואפילו לבובה כלשהי. תפקיד חפץ מעבר הוא להרגיע את התינוק וגם לתת את האפשרות להאניש אותו ולהשליך עליו את אותן רגשות שצצות בו עקב הפרידה מאימו וכניסתו למסגרת.

“שמיכי” – חפץ מעבר

תינוקות וילדים משתמשים בחפץ שנבחר בהליכה לגן, בהירדמות עצמאית ובכל שלב של פרידה מהדמות של ההורה המוכרת לו כל כך שכרגע לא נמצאת לידו. ילדים רבים אף מעניקים לחפץ המעבר שם וממציאים לו סיפור, מדברים אליו ומעניקים לו תכונות של חבר דמיוני, על מנת שיהיה לידם כשהם מרגישים לבד. כל אלו הן דרכים טבעיות להתמודד עם הפרידה מהדמות ההורית. חפץ מעבר עוזר לתינוק להישאר קשור להוריו, אך בו בזמן לקבל את העובדה שמעתה הוא ישות נפרדת מהם וצריך להתמודד בלעדיהם.

התינוק או הילד לרוב יבחר צעצוע או פריט נעים ורך לכרבול, שיוכל לחבק ולמולל כשהוא מרגיש חרדה או מועקה. לרוב זה יהיה חפץ מוכר שהוא קשור אליו ביום-יום ונמצא בסביבתו הטבעית. רצוי מאוד לתת לתינוק או לילד לבחור בעצמו את חפץ-המעבר כך שיתחבר אליו, אך אם לא הצליח לבדו אפשר לעזור לו ולבחור ביחד איתו את אותו החפץ.

לעזור לילד לבחור חפץ מעבר

אנחנו כהורים יכולים לעזור לילד בבחירת חפץ המעבר בדרכים הבאות:

1. אם התינוק לא מחובר לחפץ מסוים, בחרו אתם חפץ שיעזור לו להירגע – חיתול טטרא, שמיכה או בובה נעימה כזו, שתחבר אותו לחוויה רגועה ונעימה מהיומיום שלו, אחת שירצה להחזיק באופן קבוע ויהיה לו נוח איתה.
2. חשוב מאוד לבחור חפץ שאינו ייחודי או כזה שבלתי ניתן להחלפה, כך שאם הוא נאבד או נהרס ניתן יהיה להביא לו אחד אחר זהה. לדוגמה, אפשר לקנות מספר חיתולי טטרא זהים או בובות דומות שישמשו כחפץ מעבר. כמובן שלא מראים לילד שיש מספר חפצים זהים, כך שאם אינו מוצא בדיוק את החיתול או הצעצוע שלו, אפשר להביא לו אחד אחר זהה והוא לא ידע שהוחלף.
3. כדאי לבחור חפץ נח וקל לסחיבה, כי ילד שייקשר לחפץ מעבר מסוים ירצה לקחת אותו לכל מקום, לגן, לחברים, לנסיעה… לכן כדאי שיהיה נח לקחת חפץ זה.
4. אין לבצע שינויים ואפילו לכבס את החפץ ללא ידיעתו ורשותו של הילד. עם תינוקות זה אמנם יותר קל, אפשר לכבס את החיתולים כולם למשל באותה אבקה שתמיד מכבסים בה, כך שהחיתול לאחר כביסה ירגיש לתינוק אותו הדבר. אך ילד שכבר מכיר את חפץ המעבר שלו, כל שינוי שתעשו בו עלול לגרום לעצב או עצבים. לכן, גם אם נקרע חפץ המעבר או יש עליו כתם, אל תתפרו, תכבסו ללא ידיעתו ורשותו של הילד. אם צריך לתקן, שתפו את הילד בתהליך, על מנת שיראה מה עושים לחפץ שהוא כל עולמו בערך בשלב זה של החיים.
5. מומלץ לתת לילד לישון עם אותו חפץ, כדי שיתחבר אליו בשינה וגם ירגיע אותו. כמו כן, כך החפץ יספוג את הריח של התינוק, מה שיהיה לו נעים לאחר מכן מחוץ לבית. המלצה נוספת היא אפילו לשים מעט בושם של האם על אותו חפץ, ריח שיזכיר לתינוק את אמא שלו ויעזור לו להירגע כשהוא מתגעגע אליה.
6. כאשר אתם הולכים למקום חדש או שהתינוק או הילד חווים סיטואציה חדשה, דאגו שהחפץ יהיה בהישג יד, כי הוא הכי זקוק לו במצבים כאלה.

אין מה לדאוג שילד יקשר יותר מדי לאותו חפץ מעבר ולא ירצה להיפרד ממנו בבוא הזמן. רוב הילדים גדלים ומתבגרים ונפרדים בעצמם מאותו חפץ מעבר כאשר אינם זקוקים לו יותר. אין להפריד את הילד מהחפץ בכח, כי זה עלול לגרום לרגרסיה בהתנהגותו ולגרור תגובות קיצוניות של כעס ועצבים. אם הילד הגיע לגיל בית ספר ועדיין לא נפרד מהחפץ, ניתן להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום כדי לבדוק מאיפה נובע חוסר הביטחון של הילד ולטפל בבעיה הראשית של אותו ילד.