כאשר הייתי ממש לפני הלידה הראשונה והתחילו הצירים הראשוניים, התפתלתי מכאבים ולא ידעתי את נפשי כבר בפתיחה של שלוש אצבעות, ומי שמבינה יודעת שזה כלום. מסביבי ראיתי נשים מסתובבות, באותה פתיחה, בסבבה שלהן, נושמות רגיל ומדי פעם מעקמות את הפרצוף על עווית כזו או אחרת, בזמן שאני ייחלתי שזה רק ייגמר, או שלפחות יכאב להן כמוני(!). אך למרות הכאבים ואי הנוחות, חשבתי לעצמי שאם אלו הם הצירים המדוברים, אז אני יכולה לשרוד אותם. אז קצת יכאב ויציק, אבל אנשום ואעבור את זה כמו גדולה.

מסתבר שטעיתי ובגדול. ברגע שירדו לי המים והתחילו צירי הלחץ, הבנתי מהם צירים כואבים. לעומתם, הצירים הקודמים היו יותר כמו חופשה בקפריסין, בטן-גב על החוף. בכל ציר לחץ איחלתי מוות בייסורים קשים לעצמי ולכל הנוכחים בחדר, ללא הבדל גזע דת ומין. ואז, כך פתאום, המיילדת שאלה את שאלת השאלות – “את רוצה אפידורל?”.

אם היה אפשר להקפיא את הרגע ההוא כמו בסרט ולהתלבט עם הקהל לגבי התשובה, אז אין ספק שזה מה שהייתי רוצה לעשות. זה בדיוק הרגע שצריך לעשות סטופ, לעצור הכל, ולעשות חושבים. מצד אחד, אני כבר בפתיחה של שמונה אצבעות, שזה אומר שאני ממש לקראת הסוף וזה תכף נגמר, אני יכולה לנשום, לצרוח ולקלל כאוות נפשי ולעבור את זה מבלי להכניס לגוף שלי את הסם הזה שנקרא אפידורל. מצד שני, למה לי לסבול? כל כך כואב לי עכשיו, כל כך קשה לי, הגעתי עד כאן אבל אני בהחלט לא מרגישה שאני יכולה יותר. אם זה יקל עליי, ולו במעט, את הכאבים ויעזור לי ללדת, אז בעצם מדוע לא?!

אבל החיים זה לא סרט, ואין לך זמן לעצור ולחשוב. את צריכה להחליט באותו הרגע, כי רק את יכולה להחליט, רק את יודעת מה עובר עלייך ועד כמה את רוצה או לא רוצה אפידורל באותו הרגע. התשובה אגב יכולה להשתנות במידה ואת סובלת מציר כרגע, באותה שניה שהמיילדת שואלת אותך, או לא. בהריון הראשון, אמרתי “כן”, כי כבר לא יכולתי יותר. בהריון השני אמרתי “לא”, כי כבר ידעתי לקראת מה אני הולכת, וידעתי שאוכל להתמודד עם זה.

אחרי שתי ההתנסויות הללו, אני יכולה רק להמליץ על דבר אחד – שכל אחת תבחר מה שטוב לה! אין לי דעה נחרצת לגבי אפידורל. מי יודע, אולי בלידה השלישית אקח ואולי לא. כמובן, שכמו כל דבר שקשור אלייך ואל הגוף שלך, ובמקרה הזה גם לעובר, אני ממליצה לך לקרוא כמה שיותר, לקבל מידע ולבוא עם רקע לקראת דילמת האפידורל. אין צורך להגיע עם דעה נחרצת, אלא עם כיוון. אף אחד לא יכעס אם תשני את דעתך בשנייה האחרונה לפני הלידה.

מה זה בכלל אפידורל?

אפידורל – בעד ונגד

האפידורל הוא הרדמה אזורית, שבה מזריקים סם מאלחש אל החלל האפידורלי בעמוד השדרה של האישה. מכאן שמה של ההרדמה. החלל האפידורלי ממוקם בין חוט השדרה לתעלת החוליות שמסביבו, ולשם מזריקים את החומר המאלחש שנקרא לידוקאין. חומר זה גורם לאיבוד תחושה מהאגן ומטה, ומקל על הכאבים של היולדת בזמן הלידה. את הזריקה מבצע מרדים מוסמך בנוכחות של איש צוות נוסף אחד בלבד. להזרקת הלידוקאין, משכיבים את האישה על גבה, מאלחשים את מקום הזריקה, לרוב על ידי שפיכת מים קפואים על המקום כדי שהאישה לא תרגיש את הזריקה, ואז מחדירים צינורית פנימה ודרכה את החומר המרדים. בקצה השני של אותה צינורית יש מכשיר שניתן ללחוץ בו על כפתור, ולהוסיף חומר הרדמה בעת הצורך.

תופעות לוואי של זריקת האפידורל במהלך הלידה

1. גרד – נשים רבות התלוננו על תחושה של גירודים ועקצוצים בחזה ובידיים.
2. רעידות – נקישות שיניים ורעידות בידיים, ואף תחושת קור קלה.
3. הרפייה של השרירים.
4. אובדן תחושה באצבעות הידיים.

היתרונות בשימוש בהרדמה אפידוראלית

1. היולדת לא מרגישה את הכאב של הצירים, וכן את כאב הלידה עצמה.
2. לא הוכח מדעית, אך רוב המדענים טוענים שאפידורל לא עובר לעובר כלל, לעומת חומרים מאלחשים אחרים כגון טשטוש.

החסרונות בשימוש בהרדמה אפידוראלית

1. אין מידע לגבי רגישות לחומר, ולכן יולדת הרגישה לחומר המאלחש יכולה לסבול מתופעות לוואי קשות.
2. לרוב, קבלת הזריקה מאיטה את תהליך הלידה.
3. יולדת המחליטה לקבל זריקת אפידוראל צריכה לקבל נוזלים לפני הלידה, ולאחר מכן להיות מחוברת למיטה עם מוניטור עד תום הלידה.
4. לאחר קבלת הזריקה ואיבוד התחושה באגן וברגליים, שלב הלידה עצמה יעשה בשכיבה בלבד ובהוראות של הצוות הרפואי, מכיוון שהיולדת בקושי מרגישה או לא מרגישה כלל את הנעשה.

בלידה הראשונה אני בעיקר זוכרת שילדתי עם הראש. לא הרגשתי את הצירים, רק ראיתי אותם במוניטור. לא הרגשתי שאני דוחפת, רק נתתי פקודה בראש. בלידה השנייה אני זוכרת שהרגשתי שאני נשרפת בפנים, ולא הבנתי איך זה הגיוני בכלל לחיות אחרי כזה דבר?! באותו הרגע אמא שלי, שתמיד מלווה אותי בלידות, אמרה לי: “אני ילדתי את ארבעתכם בלי אפידורל. בזמני, לא הייתה את האופציה”. אני חשבתי לעצמי, “בזמנו, גם עקרו לכם שיניים בלי הרדמה”, אבל זה לא משהו שאני מתכוונת לנסות בקרוב. או בכלל.