בסביבות גיל חודש-חודשיים, יש שלב בו התינוק מגלה את כפות ידיו ומתחיל להכניס אותן לפה. הוא דוחף אותן לפעמים עמוק פנימה עד שהוא כמעט נחנק, מוצץ אותן, לועס, ובודק הכל בעזרתן. הורים רבים נלחצים מהשלב הזה, וחושבים שמשהו מציק לו, או שמשהו לא תקין. לכן, הם מוציאים לו את הידיים מהפה, ונבהלים מכמות הריור. כשבעצם, זהו שלב נורמלי לחלוטין בהתפתחות של התינוקות, זהו השלב האוראלי שכל התינוקות עוברים.
השלב האוראלי בהתפתחות התינוק
שלב זה נמשך מגיל אפס ועד גיל שנה בערך, כשהתינוק מתרכז בעיקר בפה שלו ודרכו מגלה את רוב הדברים. בהתחלה, הוא מתרכז במציצה. הוא פאסיבי לגמרי ותלוי בהוריו, ביניקה או בהאכלה מבקבוק, והכנסת דברים לפה כדי לבדוק אותם בדרך זו. לאחר מכן, כאשר הוא מתחיל להצמיח שיניים, זהו המשך השלב האוראלי ,כאשר הוא מנסה לנשוך כל דבר. כך הוא יכול להבין איך שיניו עובדות, ובסופו של דבר גם נושך באופן פעיל, כאשר אינו מדבר עדיין.
חשיבות השלב האורלי אצל תינוקות
קיבעון אוראלי – השלב האוראלי בהתפתחות התינוק
לפי תאוריות רבות של לא מעט פסיכולוגים, השלב האוראלי משפיע על ההתפתחות של התינוק כאדם בוגר. יש לתת לתינוק להתנסות ולבדוק, ולספק את צרכיו, על מנת שיגדל ללא חוסרים. תינוק אשר לא סופק כראוי בשלב זה, עלול לפתח קיבעון אוראלי, מה שיבוא לידי ביטוי במציצת אצבע, כסיסת ציפורניים, ולאחר מכן בתור אדם בוגר בעישון ואכילה מוגזמת. מכיוון שגם יצר המין וגם התוקפנות באים לידי ביטוי על ידי הפה, השלב האוראלי הופך להיות סופר חשוב. באמצעותו בעצם התינוק יכול להבחין כבר מההתחלה, ולעמוד על ההבדל בין הנאה לבין תוקפנות, אשר שניהם מתבססים על השלב האוראלי.
קיבעון אוראלי
קיבעון לפי הגדרתו המילונית הוא שלב בו אדם הופך להיות אובססיבי, ללא שליטה, לגבי אדם אחר או חפץ. כאמור, תינוק שלא סופקו צרכיו האוראליים בשלב האוראלי בחייו, עלול לפתח קיבעון אוראלי, הבא לידי ביטוי בפעולות כגון כסיסת ציפורניים אובססיבית, לעיסת מסטיק , עישון וכדומה. יש אפילו שמוצצים אצבע עד גיל מאוד מאוחר, או מכניסים דברים לפה באופן קבוע ולועסים אותם, כמו לעיסת השרוול או הפתח של החולצה. לפי פרויד ופסיכולוגים רבים אחרים, חוסר סיפוק או סיפוק יתר של צרכיו האוראליים של תינוק בשלב האוראלי, יקבעו וישקפו את האישיות שלו כאשר יתבגר ויגדל. לכן, יש להקפיד לספקם בדיוק במידת הנדרש.
בתור אנשים בוגרים אנחנו מוצאים את עצמנו לא מעט פעמים מרגישים את הצורך העז להכניס משהו לפה, או להעסיק את הפה, האם זה אומר שכולנו בעלי קיבעון אוראלי? לאו דווקא. זה יכול להצביע על שלב התפתחותי כלשהו שבו היה חסך או חוסר, אך ישנם גם דפוסי התנהגות שאנו מפתחים עם השנים בתור אנשים בוגרים, וגם השפעות חיצוניות והתמכרויות שונות, כמו למשל עישון.
נכון שזה קשה לראות את נוני הקטנצ’יק דוחף את ידיו לתוך פיו, מרייר על בגד הגוף החדש ועושה קולות של משתנק, אך זכרו שמדובר בשלב נורמלי והכרחי בהתפתחות שלו. כל צעצוע או חפץ שתתנו לו בשלב זה הוא יכניס לפיו, כי ככה הוא מגלה את הפריט שהובא בפניו. כאשר יתחילו לצמוח שיניו, ככה גם ירגיע את עצמו, לכן כדאי שלא תתרגשו מכך ואל תוציאו את ידיו מהפה.