לגדל תינוק בבית דו לשוני מעלה תהיות רבות אצל הורים חדשים. בעוד רוב ההורים מוטרדים מאוד ממתי הילד שלהם יתחיל לדבר ומה תהיה המילה הראשונה שהוא יגיד, בבית בו מדברים יותר משפה אחת, ישנם אף חששות נוספים. מעבר לחששות של כל הורה שייתכן ומשהו לא תקין התפתחותית עם הילד, כאשר הוא עדיין לא התחיל לדבר בזמן שבני גילו כבר מתקשרים עם העולם, ישנן סוגיות נוספות המטרידות הורים המדברים מספר שפות בבית.
התהיות מתחילות ב”האם הילד ידבר בשתי השפות שהוא שומע בבית?”, “האם יש לדבר איתו בשתי שפות?”, “האם זה לא יבלבל אותו?”, “האם ישנה השפעה על הזמן שהוא יתחיל לדבר בו?”, “האם ישנה חשיבות באיזו שפה הוא מתחיל לדבר?” ועוד…
לדבר עם הילד ביותר משפה אחת
אז קודם כל, ההורים שדוברים שתי שפות יכולים להירגע. אין הבדל בין ילד שמדבר שפה אחת וילד שמדבר שתי שפות, כל עוד מדובר בשפת אם של אחד ההורים והדבר נעשה באופן טבעי. כמו בכל מצב שהילד נולד לתוכו, הוא מסתגל אליו במהירות רבה, הרבה יותר מאשר אנו. אם קיים עיכוב התפתחותי בשפה ובדיבור, הסיבה היא לא שתי השפות, והעיכוב יהיה קיים בשתיהן בגלל סיבה אחרת שלא נעוצה במספר השפות שמדברים בהן.
כיום בישראל ישנם לא מעט ילדים שגדלים בבית דו לשוני, בו מדברים שתי שפות, כאשר בעקבות העלייה של שנות התשעים של המאה הקודמת רוב השפות הן השפה הרוסית והשפה האמהרית. בנוסף, ישנם ילדים שדוברים אנגלית וספרדית וגם ילדים מהמגזר הערבי אשר מתחנכים מראש בשתי השפות.
בעולם כולו ילדים גדלים ולומדים שתי שפות, ומסתבר, שככל שמקדימים ללמד את הילדים את השפה השנייה, כך יותר טוב. הם קולטים יותר מהר וזוכרים יותר טוב. מה שכן, חשוב שזו תהיה שפת האם של אחד ההורים, כי דיבור מאולץ או לא תקין לא ילמד את הילד לדבר נכון באותה השפה. כמו כן חשוב לעשות זאת באופן טבעי, לדבר עם הילד בשתי שפות באופן רגיל, כל הורה בשפה שלו, ולתת לילד להגיב ולענות לפי בחירתו ולא לכפות עליו לימוד של שפה כזו או אחרת.
תחילת דיבור אצל ילדים הגדלים בבית דו לשוני
לגדל ילד דו לשוני
ילדים אשר גדלים בבית בו מדברים בשתי שפות לרוב מתחילים לדבר מאוחר יותר, אך מגיבים ומבינים את ההוראות בשתי השפות שמדברים אליהם. כאשר הם כן מתחילים לדבר הם יודעים לאיזה הורה לפנות באיזו שפה מבלי להתבלבל. לרוב תהיה שפה אחת דומיננטית, שכן אם הם גדלים בישראל אז בכל מקום מסביב מדברים עברית, ובגן מדברים איתם בעברית.
ילד דו לשוני יכול להיות ילד שנולד לבית בו מדברים שתי שפות ובמקרים מסוימים שפה שלישת ביניהם. למשל כאשר האמא פולניה, האב ישראלי וביניהם ההורים מדברים אנגלית, קליטת השפה השלישית גם היא תהיה קלה יותר עבור ילד. ילד דו לשוני גם יכול להיות ילד אשר בגיל מאוד מוקדם, בסביבות גיל שנתיים, רוכש שפה שנייה בדרך כלל לאחר מעבר למדינה אחרת.
השפעת ההחשפות למספר שפות בגיל צעיר
חשוב לציין שהעובדה שהילד נחשף לשתי שפות או יותר בגיל קטן, רק תורמת לידע שלו ולהתפתחות שלו ואינה גורמת לעיכוב התפתחותי או בלבול כלשהו. גם אם הילד יערבב את שתי השפות בהתחלה, או שישנה מילים, מדובר במצב תקין כאשר מדובר בילד קטן שצריך באופן קבוע לעבור בין שפה לשפה. אם הילד למשל מתעקש לדבר שפה אחרת, אך מראה הבנה לשפה השניה, אין להתעקש איתו עד גיל מאוחר יותר כאשר יבין את החשיבות של עוד שפה. זאת על מנת לא לגרום לו להימנע מדיבור בשפה הנוספת.
מלבד הדיבור, מומלץ לקרוא לילד בשתי השפות, לחשוף אותו לתכניות טלוויזיה ושירים וגם ללמד אותו קרוא וכתוב בשפה אשר אינה נלמדת במסגרת החינוכית אליה הוא הולך ביומיום שלו. ילדים אשר גדלים בבית דו לשוני מפתחים יכולת מעבר מהירה יותר בין משימות שכן הם רגילים לעבור בין השפות באופן קבוע.
למרות הבלבול במילים, לרוב אוצר המילים של ילדים דו לשוניים אינו קטן יותר מאשר של ילד שמתחנך בשפה אחת בלבד. ילד שגדל למשל בבית בו מדברים רק רוסית ונכנס לראשונה לגן שמדברים בו עברית, בהתחלה יהיה שקט יותר מן האחרים, אך תהיה לו המוטיבציה ללמוד ולדבר על מנת לתקשר. כמו כן, ילדים לא מפחדים לטעות כמו המבוגרים ויש לעודד את הילד ללמוד ולדבר, גם אם הוא טועה, ולתקן אותו על הדרך כמו שמתקנים טעויות בדיבור או בשפה של כל ילד.
כאשר שפת האם, או שתי שפות האם במקרה של ילד דו לשוני, מספיק מבוססות והילד מראה נכונות, אפשר ללמד אותו שפה שלישית. על פי מחקרים, ילדים דו לשוניים הם בעלי מוטיבציה ללמוד ויכולת הבנה ולמידה מהירה יותר של שפה נוספת מאשר ילד שגדל ולמד לדבר רק שפה אחת.