לידת עכוז והיפוך העובר

לידת עכוז ודרכים נפוצות להיפוך העובר

אמא שלי נוהגת להשוויץ שילדה את כל ארבעת ילדיה ללא אפידורל, ושניים מהם נולדו במה שנקרא “לידת עכוז“. זו לא כזו חכמה בהתחשב שלא היה אפידורל אז, ושלא היתה אלטרנטיבה ללידת עכוז. מה גם, שלא כולן עשו אולטרה-סאונד (שלא היה זמין אצל כל הרופאים), כך שעד הלידה עצמה כלל אי אפשר היה לדעת שהתינוק נמצא במצג עכוז.

מהי לידת עכוז?

במשך ההריון העובר זז כרצונו ברחם האם, כאשר בסביבות שבוע 32 להריון הוא מתהפך עם הראש מטה לכיוון צוואר הרחם ומוכן ללידה. חלק מהעוברים נשארים במצג עכוז, כך שרגליהם והעכוז שלהם מופנים כלפי צוואר הרחם במקום הראש.

 

הסכנות הטמונות בלידת עכוז

  1. בלידה הנמשכת יותר משבע דקות רצוף, העובר עלול לסבול מחוסר חמצן והדבר עלול לגרום לפגיעות בראשו.
  2. פריקת עצמות המפרק עקב משיכה חזקה מדי או הזזת הרצועות של המפרק ששומרות עליו.
  3. קושי לחלץ את התינוק כאשר הוא גדול יחסית לאגן של היולדת. במצב כזה, עלול העובר לסבול מחוסר חמצן בעת הלידה.
  4. קושי בגיחה טבעית של התינוק לאוויר העולם.

יש עוברים המפתיעים ומתהפכים מאוחר יותר, ממש לקראת הלידה, אך אין להסתמך על זה. לכן, כאשר אישה מגלה שהעובר שלה נמצא במצג עכוז ולא התהפך לקראת תום ההריון, ישנן מספר אופציות העומדות בפניה:

  1. למצוא רופא מיילד ובית חולים שיסכימו ליילד אותה במצג עכוז, ולהבין את כל הסיכונים הכרוכים בכך.
  2. לקבוע תור ללידה בניתוח קיסרי מתוך בחירה. זו הבחירה של רוב בתי החולים במצב של תינוק במצג עכוז.
  3. לבצע היפוך מלאכותי של העובר.

 

היפוך עובר מלאכותי

נשים רבות נוטות לפנות למטפלים אלטרנטיביים להיפוך העובר העתיד להיוולד בלידת עכוז. ישנן הפונות לרפלקסולוגיה, דיקור, שיאצו ומתקשרים למיניהם. אם בכל זאת החלטת לעשות את ההיפוך בדרך המקובלת, יש לעשות זאת בבית חולים בחדר הלידה.

לידת עכוז והיפוך העובר

לידת עכוז והיפוך העובר

הרופא יחבר את היולדת למוניטור, על מנת שיהיה מעקב צמוד על העובר בכל התהליך. אם יש צורך, הרופא ייתן ליולדת תרופה להרפיית שרירי הרחם, אך לרוב היפוך בבית החולים נעשה ללא אלחושים וללא הרדמה כלל. הרופא יאחוז בישבנו של התינוק ויגלגל אותו קדימה ואחורה, עד שהעובר יתהפך באופן מלא. מדובר בתהליך של כחצי שעה. תהליך שאינו כרוך בכאב אך אינו נעים. הסיכון הכרוך בהיפוך הוא האטה בדופק של העובר, מה שיכול לקרות, אך חוזר לסדרו לאחר ביצוע ההיפוך. במקרים נדירים פעולת ההיפוך תגרום להיפרדות שיליה. את ההיפוך אפשר גם לעשות בעת לידה פעילה, מפתיחה של 3 סנטימטרים. אחוזי ההתחלה של היפוך חיצוני הוא כ-65%, נתונים טובים לכל הדעות.

 

מקרים בהם רופא לא יבצע היפוך לעובר

במקרים הבאים הרופא לא יבצע היפוך חיצוני בבית החולים, וגם לא מומלץ לעשות זאת בצורה אחרת:

  1. הריון מרובה עוברים.
  2. מיעוט מי שפיר.
  3. דימום במהלך ההריון.
  4. עובר קטן מאוד, או גדול מאוד.
  5. אישה לאחר שבוע 38 (רק בלידה עצמה).

כאשר לאישה יש שליה קדמית או כאשר מדובר באישה בעלת משקל עודף, עקב העובי של הבטן, יהיה קושי לבצע את ההיפוך אך בהחלט ניתן לנסות. כאשר מדובר בריבוי מי שפיר, יש סיכוי גדול מאוד שגם אם יתבצע היפוך, העובר יתהפך חזרה למצג עכוז. כך שאם העובר שלך החליט להישאר עם הטוסיק למטה, ואינך נמצאת בקבוצת סיכון, אין מניעה לנסות כל דבר על מנת להפוך אותו. נסי לדבר אליו, מי יודע, אולי זה יעזור…

כתיבת תגובה

נוני מתחדש ואתם מרוויחים!