זכויות עצמאית בהריון

זכויות של עצמאית בהריון

עצמאית בהריון? אל תשאלי מה המדינה עשתה בשבילך, אלא מה את יכולה לעשות לה בחזרה. אין לי ספק שה”אאוטינג” שנכפה על המדינה, בנושא זכויות או ליתר דיוק “אי זכויות” של נשים עצמאיות בדרכן לאמהות, הוא קטן מידי וקורה מאוחר מידי. העיוות ואי השוויון בזכויות נשים עצמאיות לעומת שכירות ידוע רק לחלק קטן מהציבור, ואפילו נשים עצמאיות בעצמן מגלות את הגזל החוקי המתנהל לאור היום על ידי מוסדות ממשלתיים כמו המוסד לביטוח לאומי לרוב בדיעבד.

עכשיו גם נשים שכירות יודעות את מה שכל עצמאית יודעת כבר מזמן – זכויות סוציאליות בישראל אינן מותאמות לנשים עצמאיות ובטח שלא לנשים עצמאיות בהריון. אישה עצמאית, למשל, לא יכולה, להבדיל מחברתה השכירה, להישאר בבית ולא לעבוד במשך חודשי “חופשת” הלידה, כי כל מי שניהלו עסק בחייהן יודעות עד כמה הרעיון הזה מופרך מיסודו. בזמן שאנחנו ממתינות לתיקונים הנדרשים בחוק, יש מה לעשות! ישנן מגוון דרכים יצירתיות לשמור על ההכנסות, על הלקוחות ועל היקפי הפעילות של העסק במידה שתתאים לך. אמנם לקטר ולהתלונן זה תענוג בפני עצמו, אבל אין צורך לוותר עליו בזמן שנוקטים בפעולות הנדרשות.

זכויות עצמאית בהריון

זכויות עצמאית בהריון

לימוד ושליטה בחומר

קודם כל, מומלץ לכל אשה המתעתדת להיכנס להריון להשקיע במחקר אינטרנטי אודות התקנות והרגולציה. אפשר להתחיל באתר הלא ידידותי בעליל של ביטוח לאומי, שם המידע הרלוונטי מפוזר על פני עמודים רבים, ולהמשיך משם לאתרי לווין אחרים. בהמשך מומלץ לרכז את כל התסריטים האפשריים במהלך הריון וחופשת הלידה בהם אנחנו עלולות להיתקל, ואז לגשת לסניף הביטוח הלאומי הקרוב ביותר. כן, כן, ממש להגיע פיזית למקום, לעמוד בתור על כל המשתמע מכך. שם יש לדרוש מענה מפורט עם הנחיות מדויקות הרלוונטיות לעצמאיות, לכל השתלשלות אפשרית בהריון ולאחר הלידה. זה נשמע מסובך, אך זה חשוב בצורה בלתי רגילה ויכול להתבטא בצורת מאות ואלפי שקלים בחשבון הבנק שלנו.

 

הכנת העסק

עד אמצע ההריון חשוב לקבל החלטה לגבי מה אנחנו רוצות מעצמנו ומהעסק שלנו לאחר הלידה. פחות חשוב אם זה ערב לאוזניים שמסביבנו ויותר שזה מה שמתאים לנו, בין אם מדובר בהחלטה להישאר עם התינוק ולהניקו עד גיל שנתיים או לחזור לפעילות מלאה שבוע-שבועיים לאחר הלידה. הכל לגיטימי וההחלטה היא אך ורק שלנו.

בחינת העסק

השלב הבא הוא לבחון את ההכנסות וההוצאות של העסק בשנה האחרונה, לנסות ולחזות את הצפוי לנו בשנה הבאה, ובעיקר להבין כמה כסף העסק חייב להזרים לתקציב העסקי והביתי לאחר הלידה. כדאי לזכור שעל מנת להבטיח שדמי הלידה לא יילקחו מאיתנו עם הגשת הדו”ח השנתי הבא, עלינו לשמור על רמת ההכנסה שהייתה לנו לפני הלידה, או לשמור את סכום הפער הצפוי אחרי הבדיקה שעשינו בפיקדון על מנת שיעמוד לרשותנו כשהמוסד לביטוח לאומי יחליט שזה הזמן לקבל אותו בחזרה. אני מכירה מישהי שקיבלה את הדרישה אחרי שהתינוקת שלה חגגה ארבע שנים…

הכרת השוק שלנו

הגורם האחרון שעלינו לבחון לעומק לפני קבלת החלטה הוא כללי המשחק בתחום בו אנחנו פעילות. רמת הנאמנות של הלקוחות, דפוסי הצריכה שלהם, שעות העומס, עונות שיא ושפל וכל פיסת מידע רלוונטית אחרת שתאפשר לנו לדעת מה הצרכים של העסק ועל מה אפשר לוותר. את כל זה אנחנו צריכות לעכל ולעבד כדי שנוכל להתאים בין הרצונות והצרכים שלנו כבעלות עסק וכאימהות. ייתכנו פתרונות זמניים יעילים, כמו הפניית לקוחות לקולגות, גיוס עובד זמני, שיווק דרך גורם שלישי לתקופה מוגבלת או כל פתרון יצירתי אחר. מה שחשוב הוא שכל הפתרונות חייבים לעלות בקנה אחד עם נטיות הלב ותחושת הנוחות שלנו, ולא להתנגש עם דרישות החוק. בסופו של דבר, היערכות נכונה של העסק לפני הלידה יכולה להביא לצמיחה עסקית משמעותית לאחר חופשת הלידה.

 

נכתב ע”י ענת מישר, יועצת לשימור העסק והקריירה בתקופת ההריון והלידה.

כתיבת תגובה

נוני מתחדש ואתם מרוויחים!