מצוקה עוברית הינה מצב בו העובר לא מקבל מספיק חמצן ואף נמצא בסכנה. מצוקה עוברית יכולה להתרחש מהשליש השני להריון ואילך, וכמו כן גם במהלך הלידה עצמה. כאשר העובר לא מקבל מספיק חמצן לאורך זמן תיתכן פגיעה מוחית, מומים בלתי הפיכים, שיתוק מוחין ואף מוות. את החמצן מקבל העובר דרך השיליה, אשר מחוברת לרחם האישה, באמצעות חבל הטבור שמגיע מהשיליה ועד לעובר. במהלך כל ההריון תלוי העובר באם, ממנה הוא מקבל את המזון וכן את החמצן הדרוש להתפתחותו התקינה. במידה והעובר אינו מקבל מספיק חמצן, הדבר יכול להאט ואף לפגוע משמעותית בהתפתחות שלו.

גורמים וסיבות למצוקה עוברית

1. היכרכות חבל הטבור סביב העובר או סביב החבל עצמו. מכיוון שהעובר נמצא בתנועה מתמדת בבטן האם, יתכן מצב שחבל הטבור יכרך סביב העובר או ייכרך סביב עצמו, ובכך יאט או יפסיק את זרימת החמצן בצורה סדירה לעובר.
2. לחיצה על חבל הטבור. לאחר ירידת המים, אין גורם שיישא את העובר בתוך הרחם, ולכן המשקל שלו עלול למעוך או ללחוץ על חבל הטבור באופן זמני או באופן קבוע.
3. היפרדות שיליה מוקדמת. היפרדות חלקית או מלאה של השלייה במהלך ההריון היא מצב מסוכן לאם ולעובר. מכיוון שהעובר מקבל מהאם את החמצן, היפרדות שלה מדופן הרחם תגרום להפסקת הזרמת החמצן אליו.

כל הגורמים למצוקה עוברית

איך נזהה מצוקה עוברית?

1. על האם להיות ערה וערנית לתנועות העובר באופן תמידי מהרגע שהיא מתחילה להרגיש אותו נע בתוכה. מצב תנועתי תקין של העובר בתוך הבטן הוא שלוש תנועות בחצי שעה או ארבע תנועות בשעה, כאשר את נחה בשכיבה. אם ההריונית מרגישה פחות מדי תנועות או יותר מדי תנועות, יש להגיע בהקדם האפשרי למיון על מנת לשלול מצב של מצוקה עוברית.
2. כאשר ישנה ירידת מים, הנוזל צריך להיות צלול. אם הנוזל בעל צבע ירקרק, זהו סימן שהם מכילים את הצואה הראשונה של העובר, מים אלו נקראים מים מקוניאליים. נוכחות מקוניום, צואה ראשונית של העובר, היא סימן ברור למצוקה עוברית.
3. בדיקת מוניטור במצב בו דופק העובר יורד מתחת למאה פעימות בדקה, יתכן שהוא נמצא במצוקה. בדיקת מוניטור נמשכת כעשרים דקות, וכן בלידה עצמה עד שלב הלחיצות האחרונות, תהיה האישה מחוברת למוניטור במידה ומדובר בלידה רגילה. זאת על מנת לעקוב אחר דפיקות הלב ומצבו של העובר לאורך כל הלידה. לא כל האטה של דופק העובר היא סימן למצוקה עוברית, ולכן בודקים במשך עשרים דקות, או ליותר זמן אם יש צורך. בצירים, לדוגמה, מופעל לחץ עצום על העובר והדופק שלו יואט במוניטור, אך יחזור להיות רגיל לאחר שהציר יחלוף.
4. בדיקת אולטרה סאונד. בבדיקת אולטרה סאונד ניתן לראות את העובר – תנועותיו, נשימותיו וכן זרימת הדם. דברים שהאם לא יכולה להרגיש לבדה. אם קצב הנשימה של העובר איטי, או זרימת הדם איטית, ישנה סכנה של מצוקה עוברית.
5. בלידה עצמה ניתן לבדוק את רמת החומציות בדמו של העובר על ידי לקיחת דגימת דם מהקרקפת שלו כאשר הוא עוד ברחם. אם הרמה גבוהה מדי, העובר נמצא במצוקה.

מניעת מצוקה עוברית

1. הקפדה על תזונה נכונה ומאוזנת במהלך ההריון. תזונה נכונה תאזן את רמת הסוכר בדם. רמה גבוהה מדי של סוכר בדם יכולה לגרום לגדילה מוגברת ומואצת של העובר, והדבר עלול לגרום ללחץ על חבל הטבור.
2. מעקב אחר לחץ דם. לחץ דם גבוה מהווה סיכון להיפרדות שיליה, שיכולה לגרום למצוקה עוברית.
3. פעילות גופנית סדירה. פעילות ספורטיבית סדירה במהלך ההריון משפרת את סיבולת לב הריאה של האם, ומקטינה את הסיכוי למצוקה עוברית.
4. לידה בכריעה או בתנוחה זקופה ולא בשכיבה מקטינה את הסיכון למצוקה עוברית, שכן שכיבה על הגב בזמן הלידה גורמת למשקל העובר ללחוץ על כלי הדם של האם, ובכך להפריע לאספקת הדם והחמצן מהאם לעובר.

מה עושים במצב של מצוקה עוברית?

כאשר נתקלים במצב של מצוקה עוברית בזמן הלידה יש לשנות במיידי את תנוחת היולדת, ולספק לה חמצן. במידה ואין כל שיפור, יש ליילד את האם באופן מיידי על ידי לידת ואקום, לידת מלקחיים, או ניתוח קיסרי על מנת לחלץ את התינוק מהמצוקה בה הוא נמצא בהקדם האפשרי. מדובר במצב מאוד מסוכן לעובר שיכול להתרחש במהלך ההריון ובלידה עצמה, מצב שדורש טיפול דחוף ומיידי. לכן, יש לתת את תשומת הלב לכל שינוי בתנועות העובר, או גורם אחר שמפריע, ולבצע את הבדיקות הנדרשות על מנת לשלול ולהימנע ממצב של מצוקה עוברית.