להציב גבולות לילדים

להציב גבולות לילדים – הצבת גבולות ברורים לילד

השבוע ביליתי עם הילדים שלי ביום כיף. החלטתי מראש קצת לשחרר, אז יום הכיף כלל לא מעט חטיפים וממתקים. בשלב כלשהו הם ביקשו עוד ארטיק, ואני קצת התעצבנתי ואמרתי להם שהם לגמרי הגזימו. ואז גיחכתי לעצמי – הם הגזימו? ממתי הם אלה שמחליטים מה הם אוכלים וקונים את מה שהם רוצים?! מי שהגזים זו אני, ומי שצריך לעצור אותם ולהציב להם את הגבול זו אני, לא הם. הם ילדים, אין להם גבולות. אנחנו כהורים צריכים להציב גבולות לתינוקות ולילדים כבר מגיל אפס.

 

הצבת גבולות לילדים

להציב גבולות לילדים

להציב גבולות לילדים

אין ספק שכולנו נולדנו עם אופי מסוים, ויש דברים המגיעים בנויים וחקוקים באישיות שלנו. אבל לסביבה הקרובה והרחוקה ולחינוך של ההורים, יש משקל מאוד גדול ומעצב על האישיות של הילדים, בעיקר בשנים הראשונות לחייהם. כך שאני מאמינה גדולה שברוב המקרים זה לא הם, זה אנחנו, ההורים. להלן כמה דוגמאות:

  • הילד מתחצף – הוא לא למד את זה בעצמו. השאלה היא, איך אנחנו מדברים לידם. אם אנחנו מקללים או מרימים את הקול או מנבלים את הפה. ואיך אנחנו מגיבים כשאנחנו שומעים שהם התחצפו. כי לצעוק ולהתעצבן ולהעיר להם “לא יפה”, זה בדיוק המסר שאנחנו לא רוצים להעביר להם. אנחנו צריכים להסביר להם שככה לא מדברים, ולהמשיך לתת להם דוגמה אישית טובה של איך כן מדברים. אם הילדים שלי מתחצפים, אני מוודה שהם מתנצלים.
  • הילד לא מנומס. ילד לא חייב לענות לא יפה כדי להיות לא מנומס. מספיק שהוא לא אומר ‘תודה’ או ‘בבקשה’, או מתארח אצל חבר ואומר לאמא שלו ‘אני צמא תביאי לי מים’. ללא ספק, זו השתקפות ישירה של איך שמדברים לידו ואיתו בבית. אם הילדים שלי לא מבקשים בנימוס, או שאינם אומרים ‘תודה’ ו’בבקשה’, הם פשוט לא מקבלים.
  • חוסר מודעות לסביבה. ילדים שמבזבזים מים, זורקים לכלוך ברחוב או שאינם מתחשבים בזולת, זה מה שהם רואים בבית. אם לא יסבירו להם את החשיבות של הדברים הללו, הם לא יבינו אותה לבד. אני אישית מביאה איתנו לחוף הים או לפארק שקית ניילון לאסוף זבל שאנשים לפנינו השאירו. אני מסבירה לילדים שלי את החשיבות של שמירה על איכות הסביבה.
  • הילד מציק לילדים אחרים או חלילה לבעלי חיים. ילדים לא נולדו רעים. ילד שמציק, מרביץ או מקלל, הוא ילד מתוסכל שצריך עזרה, תמיכה, טיפול, המון הקשבה ותשומת לב. ברור שאף אמא לא רוצה שהילד שלה ישחק עם הילד הכי מופרע בכיתה, אבל להרחיק ממנו את שאר הילדים, זו לא הדרך להתמודד. זה רק יגרום לו להמשיך להתנהג ככה. לכן, תפקיד ההורים הוא לטפל בילד ולהעניק לו כלים, כלים הדרושים לו להתמודד בצורה נאותה עם מצבים שונים בחיים. אני אישית אומרת לילדים שלי לשחק רק עם ילדים שטוב להם ונעים להם איתם, ולהיות חברים של מי שעושה להם כיף.

הרבה פעמים יוצא לי לשבת אחר הצהריים עם אימהות אחרות בגן השעשועים, ולדבר על מה שקרה היום בגן או בבית הספר, איך הילד התנהג ואיך המורה הגיבה. לא פעם שמעתי אמא מספרת על שהילד שלה השתולל או התנהג לא יפה, והמורה לא ידעה להתמודד איתו, וזה באמת לא בסדר. זה נכון, זה באמת לא בסדר שהילד התנהג לא יפה במסגרת בה הוא נמצא. אבל זה שהמורה לא התמודדה, זה בגלל שזה לא התפקיד לה. זה התפקיד של ההורים שלו. כן, להציב גבולות לילדים זה התפקיד שלנו.

כתיבת תגובה

נוני מתחדש ואתם מרוויחים!