הנוך-שונליין פורפורה, או בשמה העברי “ארגנמת”, אמנם נשמעת כמו שם מבעית במיוחד של יצור מסרט אימה, אבל מדובר בדלקת שגורמת לפגיעה בכלי הדם הקטנים במעי, בכליות ובעור. ילדים הלוקים במחלה יפתחו דימומים מתחת לעור, שיופיעו על גבי העור כנקודות אדומות.

על מנת להבחין אם מדובר במחלת הפורפורה או שמא מדובר בפריחה רגילה, יש ללחוץ למספר רגעים על האזור. אם מדובר בפריחה, הנקודות תעלמנה ואם מדובר בפורפורה הן תישארנה. הפריחה עצמה מורגשת בגוף, והיא בצבעי אדום-סגול. הפריחה של הנוך-שונליין פורפורה אף עלולה לגרום להופעת דימום בצואה ובשתן, שכן היא פוגעת גם במערכת העיכול וכן במערכת השתן.

לא מדובר במחלה שכיחה בתור מחלת ילדים, כאשר מבין מחלות כלי הדם היא השכיחה ביותר. המחלה מופיעה בעיקר אצל בנים בגילאים 5 עד 15. ההדבקה העיקרית הינה בחורף ולרוב המחלה לא מתפרצת בקיץ. המחלה נמשכת בין חודש אחד ל-8 שבועות בפעם הראשונה, כאשר לאחר מכן אם היא תתפרץ בשנית, תקופת המחלה תהיה קצרה יותר.

פורפורה

אין גורם וודאי שבודדו והצליחו להגדיר כגורם למחלה ואין סיבה אחת שגורמת לה להופיע. המחלה יכולה להתפרץ כתגובה למזון חדש או כתגובה לקבלת תרופה כלשהי. לכן, לעיתים מבלבלים אותה עם תגובה אלרגית ויש לוודא שאכן מדובר בתגובה אלרגית ולא במחלת הנוך-שונליין פורפורה. כמו כן, מכיוון שמחלה זו פוגעת במערכת העיכול והשתן, ישנה תגובה ומעורבות של מערכת החיסון. אי לכך, ישנה אפשרות שהגורם למחלה הוא נגיפי או חיידקי, אך עדיין לא הצליחו למצוא את הגורם המדויק שגורם להתפרצות המחלה אצל ילדים.

מכיוון שאין גורם ברור, לא ניתן למנוע את המחלה. לכן, ברגע שילד נדבק במחלה, יש להקל על הכאבים ולעקוב אחר התסמינים על מנת לוודא שאין פגיעה חמורה בכליות או במעי, אך מעבר לכך לא ניתן לטפל במחלה על ידי תרופה המיועדת לה. חשוב לדעת שלא מדובר במחלה שעוברת בתורשה, והיא אינה מדבקת כלל.

סימנים להופעת מחלת הנוך-שונליין פורפורה

המאפיינים הבולטים של המחלה הם:

1. פריחה שמופיעה כנקודות אדומות או סגלגלות בולטות על גבי העור. הפריחה תופיע לרוב בישבן ולאורך הרגליים, אך יכולה גם להופיע לאורך הידיים והגב. הפריחה היא סימן שמופיע אצל כל ילד שנדבר בפורפורה.
2. כאבי מפרקים ולעיתים קושי בתנועה ובהזזה של הקרסוליים או של הברכיים.
3. נפיחות יתר שמופיעה באזור המצח, כפות הידיים, כפות הרגליים, ואצל בנים גם בשק האשכים.
4. כאבי בטן, בעיקר במרכז הבטן.
5. ייתכנו דימומים בצואה ובשתן כתוצאה מפגיעה במערכת העיכול.
6. הופעת חלבון בשתן, שניתן לזהות על ידי ביצוע בדיקת שתן.

ילדים החולים במחלה סובלים מכאבי מפרקים, נפיחויות וקושי בתפקוד, כך שבזמן המחלה יש לנוח בבית ולא ניתן לבצע פעילות שגרתית, אף על פי שלא מדובר במחלה מדבקת. על הילד שנדבר בפורפורה להיות במעקב רפואי לאורך כל זמן המחלה, אשר בממוצע נמשכת כשישה שבועות. בזמן זה עליו לעבור בדיקות שתן, עד שהבדיקות תצאנה נקיות לגמרי ותהיה עדות שהמחלה עברה. בבדיקות שתן אלה ניתן לבדוק רמת חלבון בשתן, וניתן לבדוק האם מתפתח זיהום בכליות בעקבות פגיעת המחלה. חשוב לציין שלפעמים פגיעה בכליות יכולה להיגרם גם שבועות לאחר ההחלמה, לכן יש להמשיך לבצע בדיקות שתן לאורך תקופה גם לאחר ההחלמה מהמחלה.

כאמור, אין תרופה למחלה והדרך היחידה לטפל בה היא להקל על הכאבים על ידי מתן משככי כאבים ומנוחה בבית בזמן המחלה. במקרים של כאבי בטן עזים או דימומים, תינתן תרופה בהתאם, במרשם רופא, לטיפול נקודתי. כמו כן, במקרים בהם מתגלה מחלה בכליות, תינתנה תרופות בהתאם ויתבצע מעקב אחר מצב הכליות. במקרה הצורך יקבל החולה סטרואידים לטיפול במצב.