מצב של גמישות יתר אצל תינוקות מקשה בעיקר על השלב ההתפתחותי של עליה למצב זחילה ותחילת זחילה, זוהי גמישות יתר של מפרקי הירך. כמו כן, גמישות יתר משפיעה על שלב העמידה וההליכה, שזוהי גמישות יתר במפרקים של הקרסול. גמישות יתר אצל תינוקות היא מצב בו קיימת תנועתיות יתר של המפרק. כלומר, המפרקים זזים מעבר לטווח התקין שלהם ובכך מקשים על שלבי ההתפתחות הראשוניים של תינוקות הסובלים ממצב זה.
מדובר במצב שהוא תורשתי ועלול להיות מועיל מאוד בשלבים מאוחרים יותר בתור מבוגרים, אך בשנים הראשונות של חיי התינוק, בשלבי ההתפתחות הראשוניים, גמישות יתר עלולה לעכב באופן משמעותי את ההתפתחות ויש לטפל בכך. כמובן שלא כל התינוקות מתפתחים באופן זהה וכל תינוק עושה כל שלב התפתחותי בזמן שלו, אך לפי משרד הבריאות ישנו גרף המסביר מהם טווחי הזמן בהם תינוקות אמורים לבצע פעולות התפתחותיות שונות, כמו ישיבה, התהפכות, זחילה, עמידה והליכה. כל עוד התינוק עושה זאת בטווח הזמנים המצוין, או מעט לפני או מעט אחרי, אז הכל תקין. במידה ונצפה עיכוב אצל התינוק, יש להתייעץ עם רופא על מנת לאבחן את הסיבה שגורמת לעיכוב ההתפתחותי ולעזור לתינוק.
תינוק גמיש – גמישות יתר
במידה ויש חשד לגמישות יתר, אשר לרוב תתבטא בפיסוק רחב של הרגליים של התינוק וחוסר יכולת שלו לעלות למצב של זחילה או לדחוף את עצמו קדימה, יש לגשת לאבחון אצל הרופא. הרופא יבדוק את טווח התנועה של מספר מפרקים בגוף התינוק – את האצבעות, את היכולת של יישור הברכיים ויישור המרפקים ואת יכולתו של התינוק לעמוד באופן יציב ולהתכופף. גמישות יתר יכולה להופיע במספר מפרקים ויש לבדוק את כולם, לפי הקושי ההתפתחותי של אותו תינוק.
חשוב לציין שטיפול במצב ועזרה לתינוק על ידי תרגולים, לא ימנעו את הגמישות, אלא רק יסייעו לאותו תינוק להגיע לשלבי ההתפתחות שהוא מתקשה להגיע אליהם בכוחות עצמו. התרגילים מחזקים את השרירים ומאפשרים יציבות, אך הגמישות נשארת ונשמרת. תינוקות הסובלים מגמישות יתר לרוב ישבו בפיסוק רחב, בעמידה כפות רגליהם תהיינה מוטות פנימה כאשר הצד הפנימי שלהן ממש נוגע ברצפה, וברכיהם לרוב תהיינה כפופות. כאשר מושיבים תינוק בעל גמישות יתר, ניתן לראות שהגב העליון מעט עקום והוא יושב עם כתפיים יחסית שמוטות. כאמור, גמישות יתר לא חולפת או נפתרת עם הזמן, אלא רק מצטמצמת וניתן לחזק את התינוק בצורה כזו שהוא יוכל להגיע לשלבים ההתפתחותיים עם פחות מאמץ.
תינוקות אשר סבלו בתור תינוקות מגמישות יתר או שלא טופלו כראוי, עלולים לפתח עם הזמן קושי וסרבול בתנועות, בעיקר בביצוע פעולות של מוטוריקה עדינה. גמישות יתר יכולה לפגוע ולהשפיע על פעולות הדורשות מיומנויות של ריכוז, למידה ותקשורת. לכן, החשיבות של טיפול במצב כבר בגיל הינקות היא גבוהה. על מנת לטפל במצב של גמישות יתר, לאחר אבחון של רופא, יש לבצע תרגילים פיזיותרפיים בבית, טיולי ריפוי בעיסוק ולשחק עם התינוק במגוון משחקים שמטרתם לשפר את התפקוד שלו ולעזור לו בשלבי ההתפתחות השונים. ההורים מקבלים תרגילים והנחיות כיצד לעודד את התינוק להתקדם ולהתפתח בצורה תקינה וכיצד לחזק את השרירים הרלוונטיים לצורך כך למרות גמישות היתר.