אמא ישראלית

אמא ישראלית

כשהיתי בת 15 גרנו בארצות הברית. בשבוע הראשון שהינו שם יצאנו לבילוי משפחתי בקניון, במהלך הבילוי בקניון נשמעה לפתע אזעקה וכולנו- הוריי, אני ואחי הקטן חשבנו את אותו הדבר- “מי מפציץ אותנו ואיפה המרחב המוגן?” כמובן שזו לא היתה אזעקה שמודיעה על ירי ארטילרי לכיוונינו, באותו מקום שגרנו זו היתה אזעקת אזהרה מפני טורנדו. אז היתי ילדה ישראלית עם מחשבות של ילדה ישראלית. היום אני אמא ישראלית עם מחשבות של אמא ישראלית.

 

מחשבות של אמא ישראלית

עוד באותה שנה בתיכון, נערה “רגילה” שחוגגת יומולדת 16, כבר אז שמתי לב שהראש שלי עובד אחרת מהראש של שאר הבנות בכיתה שלי ושהמחשבות שלי אחרות משלהן. ולא רק בגלל הבדלי התרבות למיניהם. אלא בגלל שבראש של נערות ישראליות עוברות מחשבות אחרות.

כשהנערות בכיתה התלבטו  לאיזה קולג’ להירשם אני חשבתי מה אמלא במנילה.

כשהן חשבו עם איזה שחקן פוטבול יהיה הכי שווה לצאת, אני חשבתי מי התגייס ולאן, מי הלך לקרבי ומי נראה הכי חתיך במדים.

כשחזרתי לארץ הרגשתי שחזרתי לעולם ה”נורמאלי” בו מתעסקים במה שחשוב ולא בשטויות של נשפי סיום, משחקי פוטבול ומסיבות בקולג’. נכון, גם אנחנו התעסקנו בשטויות האלה אבל גם חשבנו על הצבא, איפה נשרת (ואיפה הכי כדאי להצר את המדים), כמה שווה שיהיה לנו חבר חייל (ודאגנו לאלה שכבר התגייסו). וכן הלאה.

כשהיתי נוסעת באוטובוס והיה עולה אדם שנראה לי חשוד ויכול להיות מחבל, היתי מעבירה שיר בדיסקמן שאם חלילה יהיה פיגוע לפחות אשמע שיר טוב. וידעתי שאם אני רואה תיק ללא אדם לידו זה חפץ חשוד וצריך לדווח עליו ומהר. ואת התיק שלי ידעתי לפתוח באופן אוטומטי למי שעומד בכניסה לקניון/ חנות/ מסעדה ובערך כל מקום אפשרי.

ושומדבר מזה לא נראה לי מוזר או שונה. מחשבות רגילה של נערה מתבגרת. נערה ישראלית מתבגרת.

16 שנים אחרי ואני אמא. אמא ישראלית. עם מחשבות של אמא ישראלית.

אמא ישראלית

אמא ישראלית צילום: אלעד סגולי

האם הבן שלי יהיה טייס קרב או שעדיף שישרת קרוב לבית ויחזור כל יום הביתה?

אם אני יוצאת איתם החוצה ויש אזעקה- האם לגונן על אחד מהם? על שניהם? ממש לשכב עליהם?

והאם הבת שלי תהיה מזכירה או תרצה להיות קרבית?

וזה מוביל אותי לדברים שרק אנחנו הילדים וההורים הישראלים מכירים:

  • מה זו מסיכת אב”כ (ואפילו מקשטים את הקופסא)
  • שבכל בית יש ממ”ד ואם אין אז איפה המקלט הכי קרוב
  • לרוץ למרחב מוגן ב-60 שניות גג
  • איך נראה הליקופטר/טנק מבפנים

ודווקא עכשיו, עם ההחמרה במצב הביטחוני ותחילת המבצע הבנתי שאני אולי אמא כמו כל אמא בעולם אבל יש לי (ולכל שאר האימהות בישראל) מחשבות אחרות, מחשבות של אמא ישראלית.

כי כשמראים בטלויזיה את הלוחמים, בסדיר ואת המילואימניקים- אני מקשיבה לחדשות ומה שאומרים ומדווחים אבל המחשבה הראשונה שעולה לי בראש היא- שהחייל הזה הוא הבן של מישהי. מישהי שלא ישנה בלילות כמו שעוד כמה שנים אני לא אשן בלילות.

וכשהנערות שלמדו איתי בתיכון ישבו עם הילדים שלהם ויעזרו להם להחליט לאיזה קולג’ ללכת, אני אעזור להם בהתלבטות לאן להתגייס. וכשהן תבכנה כשהתינוק שלהם יעזוב את הבית וייסע לקולג’ סביר להניח שאני אגהץ מדים של התינוק שלי שחזר שבת, ואבכה תוך כדי.

מחשבות של כל אמא (ישראלית) לא?

 

 

כתיבת תגובה

נוני מתחדש ואתם מרוויחים!