להיות הורים במבחן המציאות

להיות הורים – מה זה אומר?

ברגע שאנחנו הופכים להיות הורים, הקטנטנים לוקחים מאיתנו את כל הכוחות והמשאבים שלנו. מהרגע שהם יוצאים מהבטן אי אפשר להחזיר אותם לשם, והם הופכים אותנו לאחראים הבלעדיים עליהם 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. הבכי, העייפות, ההחלפות, הלילות בלי שינה, ועוד הרבה דברים שאתם בטח מתים לעשות אבל לא יכולים כי התינוק ישן/רעב/צריך החלפה/מקלחת/חולה, כל אלו מתגמדים כאשר יש רגע אחד קטן של שקט. באותו רגע אפשר להסתכל עליהם ולראות כל כך הרבה דברים קטנים ומקסימים או גדולים ומהממים, שהופכים אותם לאוצרות המדהימים שאנחנו כל כך אוהבים. התינוק הזה הוא נוני קטן ומושלם, והוא שלנו.

 

להיות הורים לתינוקות וילדים

להיות הורים במבחן המציאות

להיות הורים במבחן המציאות

מרגע שהפכנו להיות הורים אנחנו שמים לב לכל שינוי, כל דבר חדש שהתינוק עושה ולכל שלב בהתפתחות שלו. כל רגע של שקט נותן לנו פרופורציה חדשה וכל דבר אצל התינוק, קטן כגדול, נותן משמעות חדשה לחיים:

האצבעות הקטנות והזעירות עם ציפורניים שמלחיץ כל כך לגזור, התפיסה האוטומטית של האצבע שלנו בכל פעם שנקרב אותה אל התינוק, האגרופים הקטנטנים האלה כשהם בוכים או מתעצבנים…

הבגדים הפיציים, שלא יאומן שעלו עליהם לפני חודש ועכשיו בקושי מכסים רגל אחת, והריח הכל כך ממכר של כביסת התינוקות, קרם הגוף שמן התינוקות והשמפו כך שאפשר להסניף אותם כל היום…

כל האביזרים הקטנים של הבייבי שלנו – החיתול הראשון שכבר צפוף, המספריים ומקלות האוזניים ומברשת השיער שנועדו לקטנטנים.

התלתל החמוד הקטן שצמח לו לפתע בפוני או בקדקוד. שתי השערות שמאפשרות סוף סוף לעשות לה קוקיות מתוקות.

קולות היניקה המתוקים שהוא עושה כאשר הוא יונק וההרדמות המושלמת שלו בזמן ההנקה או האכלה. אפילו הגרעפס שהוא עושה אחרי האוכל…

המבט המזוגג הראשון, ולאחריו המבט הממוקד הראשון, כשהם רואים, מזהים ועוקבים אחרייך.

החיוך הראשון – דבר לא יחליף את האושר שבחיוך הראשון של התינוק שלך!

האף הפיצפון הזה שלא יאומן שאפשר בכלל לנשום דרך הנחיריים הקטנטנות האלה.

הדמעה הראשונה, שאמנם לא נרצה שיבכה, אבל היא כל כך מרגשת…

הפעם הראשונה שהתינוק התהפך מהגב לבטן ומהבטן לגב, הפעם הראשונה שהוא זחל, הפעם הראשונה שנעמד וכשהתחיל ללכת…

השן הראשונה שבקעה והפעם הראשונה שטעם אוכל מוצק.

הצחוק הראשון וההד המתגלגל בכל רחבי הבית, מאותו הרגע נעשה הכל כדי להצחיק את התינוק ולא משנה כמה אנחנו נראים מטופשים.

התנוחה העוברית בה הוא ישן (לפחות עד גיל שש) או ההירדמות על הגב עם כל האיברים פרוסים לצדדים ובלי דאגות בכלל, עם המבט המלאכי והלחיים השמנמנות.

לחיים המתוקות שאי אפשר להפסיק לנשק והפולקעס האלה שיוצאים מבגד הגוף ואי אפשר להפסיק למזמז.

הרצון שלו לראות את כל העולם ולנסות להכניס כל דבר לפה, וההתרגשות שלו מכל דבר שהוא רואה בפעם הראשונה.

הקולות הראשונים שהתינוק מוציא, הפעם הראשונה שיגיד "האוו" כשיראה כלב וכשיקרא לשניכם "אבא" עד שילמד להגיד "אמא"…

המילה הראשונה, ה"שמיכי" שלא ייפרד ממנה, הצעצוע שלא ילך לישון בלעדיו.

התקופה שהוא עם מוצץ בפה, כאשר המוצץ כמעט מסתיר את כל הפנים, יחד עם קולות המציצה המתוקים שהוא מפיק מתוך שינה.

הפעם הראשונה שהנוני הקטן יאכל ארוחה כמו שצריך ויהפוך את הקערה על עצמו, כולל על הרצפה, ויהיה מבסוט.

כל התמונות שתצלמו אותו מלא בגבינה או בקטשופ, עם מקרוני על הראש…

 

לפעמים זה לא קל ואפילו קשה מאוד להיות הורים. אך עזבו אתכם מלהיות עייפים וממורמרים, קראו את כל הדברים האלה שוב ושוב, היזכרו ודעו שיש לכם למה לצפות – כך תהיו מבסוטים מהחיים גם אתם!

תגובות

כתיבת תגובה