אמא של נוני

הולדה בעוולה לעומת הפלה בעוולה

הולדה ועוולה והפלה בעוולה הם שני מונחים מתחום רפואת הנשים והיילוד, שיש להם גם נגיעה ותחום משיק לעולם המשפט והאתיקה הרפואית. שניהם קשורים בנושא רגיש וקשה של הולדת תינוק בעל מום או מחלה קשה. הולדה בעוולה מתייחסת למקרה שבו נולד תינוק בעל מום שאפשר היה לחזותו מראש בבדיקות השגרתיות המבוצעות במהלך ההיריון ואפשר היה לייעץ ולהמליץ להוריו (או לאימו) על ביצוע הפלה בטרם עת, על מנת למנוע את הולדתו של תינוק בעל מום. לעומת זאת, הפלה בעוולה מתייחסת למקרים שבהם מקבלת האישה ההרה מידע שגוי אודות מחלות או מומים בעובר ומחליטה, על סמך מידע זה, לבצע הפלה, כאשר מאוחר יותר יתברר כי האבחנות והמידע היו שגויים מלכתחילה ויכול היה להיוולד לאותם הורים תינוק בריא לחלוטין.

 

הולדה בעוולה

הפלה בעוולה לעומת הולדה בעוולה

הפלה בעוולה לעומת הולדה בעוולה

מדובר בנושא בעייתי מאד בעיני מערכת המשפט. ברוב המקרים שבו נתבעו רופאים או מוסדות רפואיים בגין הולדה בעוולה, היה תובע גם התינוק עצמו, עם לידתו או בגרותו, בגין חיים בעוולה, על עצם חייו עם מום או מחלה ועל הקשיים הכרוכים בהם. בכל מקרה של תביעה כזאת, נדרשים בדרך כלל הצדדים המתדיינים בבית המשפט להגיע להחלטה בנוגע לטיב חייו של הנולד, באשר להכרעה הקשה בדבר האם טוב או עדיף היה לו לא היה התינוק או אותו אדם נולד מלכתחילה. כאשר עקרון קדושת החיים ניצב אף הוא לנגד עיניהם של השופטים היושבים בדין, קשה להגיע לקביעה חמורה וקיצונית בנוגע לעדיפות מותו של אדם על חייו (או חוסר היוולדו), שכן בעצם לידתו קיבל את מתנת החיים ואין להקל ראש במשמעותה ובחשיבותה הן עבורו והן עבור בני משפחתו.

עד היום מובילי הדעה בעולם המשפט, שדנים במקרים אלה, נשארו חלוקים בדעותיהם. שופטים מובילים נתנו את חוות דעתם המקצועית וגם בדיונים של מקרים מוכרים בשיח הציבורי – לא התקבלה החלטה פה אחד, שכן עם חלוף הזמן קשה עד בלתי אפשרי להעריך האם עדיף היה עבור אדם זה או אחרת לא להיוולד כלל, כאשר הוא ניצב אל מול השופטים בעצמם, ומכורח הנסיבות יש לו סיפור חיים, חוויות וזיכרונות שצבר.

 

הפלה בעוולה

המושג "הפלה בעוולה" נטמע בעולם הרפואה המקצועית על ידי שני אנשי מקצוע ישראלים מובילים, אשר התייחסו לשני מקרים שבהם יש משום חשד להפלה בעוולה:

  • גילוי בדיעבד כי הפלה שבוצעה על בסיס הערכת סיכון של ההיריון הייתה מיותרת וכי אפשר היה להמשיך להחזיק בהיריון תקין.
  • ביצוע הפלה של עובר בריא ותקין, בניגוד למידע שהתקבל מבדיקות היריון שונות שהצביעו על כך שהעובר נושא מומים או מחלות, ועל בסיס מידע זה ביצעה האישה ההרה הפלה.

בניגוד לנושא של הולדה בעוולה, כאן הרי אין מקום מצד העובר שנפל לתבוע פיצוי או זכויות, שכן על פי אמות מוסר שונות אין אדם זכאי לזכויות או הכרה בקיומו בטרם נולד. אם במקרה של הולדה בעוולה ייתכן שיהיה זכאי הנולד לפיצויים בנוגע למומים שלא הומלץ בגינם להפילו בעת היותו עובר, אז כאן לא נולד כלל תינוק, ולכן לא ניתן לתבוע פיצויים או זכויות עבורו. את התביעה בגין הפלה בעוולה יכולה אך ורק האישה שהפילה לתבוע כנגד הרופא או המוסד הרפואי שהיה מעורב במסירת המידע השגוי ו/או קבלת ההחלטה על ההפלה.

להפלה בעוולה יש כאמור נקודות המשיקות לתחום של רשלנות רפואית. כלמידה מתוך ניסיון של מקרי עבר, ממליצים רופאים שונים לבצע בדיקות הריון מעמיקות ביותר במקרה שמתעורר ספק הקשור לבריאות ההיריון או העובר. בנוסף, ניתן לבקש חוות דעת נוספת מרופא המומחה בתחום, אם מטעם קופת החולים שבה מבוטחת האישה ההרה ואם באופן פרטי, על מנת להסיר את הדאגות והספקות עד כמה שניתן, כדי להגיע למסקנה מבוססת טרם ביצוע הפלה.

 

אין בכתבה זו כדי להחליף כל ייעוץ משפטי ו/או רפואי.

תגובות

נוני
נוני
הרשם כעת
איפוס סיסמה